ישבנו יחד במעגל, נשים דומות ושונות זו מזו, שוות על הקף המעגל. 

זה ממש שונה מסדנה או מהרצאה, שבה עומדת מנחה יודע/ת הכל, מלמדת, כאן זה לא עובד כך.
במעגל יש מקום לכל אחת מהמשתתפות להביא את עצמה, חכמתה, חתיכת רגש, אמת, שמחה, הרגשה, ידיעה, שיתוף.
מכל החתיכות של כולנו מורכב פאזל עגול. התחושה הרמונית.

החלטנו לפתוח את הדלת, להצצה פנימה, אל זמן של מעגל נשים, מנחות מעגלים.

פותחות לפניך אישה, שתוהה מה זה מעגל נשים, איך זה מרגיש ומה קורה שם.
זה נכון שהטקסט הכתוב ממחיש רק חלק מהשלם. לא תוכלי לשמוע בטקסט את קולות הצחוק והנשימה, אנחת הרווחה.
לא תוכלי לראות את מגע היד, את אור הנר, את המבט. אבל תדעי שמעבר למילים הכתובות כאן, יש הרבה רבדים נוספים, שחווים אותם כשאנחנו נמצאות יחד במעגל.

ברוכה באה אל תוך "נשים במעגל השנה":

• בשבילי זו חווית שבט, מקום בטוח שאפשר להיחשף, להיות עצמי.
  
  
• סיסטרהוד, אני מי שאני, איך שאני, מה שאני. כל מה שאני. הידיעה שזה תמיד טוב וזה תמיד בסדר. והכל בסדר.
  גם אם זה התבניות במוח שלנו. הכי שיפוטי. הכל לגיטימי, הכל כפי שהוא צריך להיות. זה המקום של המעגל שלי כרגע. האמת שאני מביאה והאמת שאני מקבלת. הכנות הזו.
  
  
• יש המון בדידות בעולם שלנו. פתאום כשעוצרים רגע, ויושבים יחד, מגלים שביחד פחות בודד. בנינו בתים כל כך יפים, וזה נורא יפה, ולבית יש ערך.
  אבל משהו נהיה קיצוני מידי, לצד השני. האיזון הזה של לחיות כקהילה, לגדול יחד, זה חסר. והמעגל זו השייכות הזו שיכולה לרפא את המקום הזה, פשוט לרפא את החברה כולה.
  
  
• "שבט נשים גם יחד". כל המקום של חינוך שלמדנו, שנשים הן לא טובות אחת לשנייה, נשים שק של נחשים. לגלות שיש הרבה מעבר לאמונות האילו. ללמוד מחדש, להיזכר ולגלות את האחווה הנשית.
  
  
• המעגל בעיני זו עבודה מתוך הרפייה. את לא באה לעבוד כמו בטיפול. דווקא עבודה מתוך הרפייה, מתוך קבלה, מתוך שבט שנמצא בתמיכה מתרחש שינוי.
  זו עבודה פנימית והתפתחותית שנעשית מתוך הרפיה וכיף.
  
  
• אני רואה במעגל מקום להתבוננות פנימה, הזדמנות. מקום להסתכל על עצמי, לראות איפה אני. מקום נוסף זה לקבל את הכוח מהעוצמה של כל אחת ואחת.
  מהניסיון, הידע, לא כפשוטו, אלא חוויות חיים, תמיכה והקשבה באותו הרגע, נמשהו שותן המון כוח.
  
  
• מעגל נשים זה להביא את הרוך ואת היותר אנושיות, הסתכלות הומנית בעולם כולו. שזה ירכך את המאצואיזס שיש בעולם. אני מאוד רוצה להביא נשים להכרה הזו שדי עם הכוחניות, די עם הגבריות, זה לא מוביל למקום טוב. כאן אני רואה את מעגל הנשים, בהכנסה של רוך, אין לי מילה אחרת, רוגע, נתינה מכל הלב. נשים. אז ביחד, בעוצמה, נרגיע קצת את העולם הזה.
  
  
• בשבילי, כשאני מעבירה מעגלים, אני מרגישה חזקה. אני מרגישה שנשים הן כוח, שנשים מתחילות להיות מודעות לכוח שיש בהן לשנות דברים. כשאני מנחה את זה, אני מקבלת את הכוחות. המשפט הזה ש"כל אישה ראויה למעגל" וכל אישה צריכה שבט, כל כך נכון, כי אנחנו לא לבד.
  
  
• לפעמים אני אומרת לעצמי, יש בי ככה וככה, ואז פתאום במעגל אני מגלה שגם לה יש, וגם לזאתי יש את אותו ככה וככה שלי יש, כולן באותה הסירה, והכוח של הביחד לגלות את זה, זה מדהים.
  
  
• זה המון דברים שפעם לא דיברו עליהם. גם אם זה מיניות וזוגיות, מותר להגיד שלא טוב לי, השרינג הזה, הביחדנס הזה, נורא יפה נורא חזק.
  
  
• אני כבר 6 שנים עושה מעגלי נשים כחלק מליווי התפתחותי, כשהתחלתי לעשות מעגלים שהם לא קשורים לאימהות ותינוקות. גיליתי שהכי קשה לי, זו השאלה "מה עושים במעגל"? מה? פותחים קלפים? שואלים שאלה? זה הסבר לא נעים לשמוע. אני יכולה להגיד שעבורי כמשתתפת במעגלים, זה מקום שאחריו אני בתחושת ריחוף.
  
  
• זה המקום שאת יכולה להגיד כל מה שלא נעים לפעמים, כל מה שיש בפנים, לא דברים מאוד ייצוגיים, לא מתקבל בקלות בכל מקום. זה מאוד מרפא, והקבלה הזו שכל אחת חווה בעיני זה הדבר המשמעותי. זה דברים שאני למשל, אני יכולה לומר לבמעגל שאני לא אגיד לאמא שלי. שאמורה להיות כאילו האדם הכי קרוב. אני חושבת שלהרבה נשים אין את זה.
  
  
• מתחברת למה שנאמר לגבי הבדידות. נשים נורא לבד במהלך החיים שלהן, הן נורא עסוקות במשימות, בלהיות אמא, בלעבוד, בלרוץ ולקחת.
  אין את המקום הזה כמו שיש לילדים, של החוגים, מעבר ללימודים יש להם חוג נוסף. מבחינתי המעגל זה חוג של חוג, זמן לעצמך.
  אומנם באותיות אחרות, אבל גם חוג זה מעגל.
  
  
• הרעיון של מעגל זה שאת מרגישה שאת לא בקצוות, שאת חלק ממעגל. כשאת לבד קל ללכת לקצות. במעגל, ההכלה אחת של השנייה, במיוחד שזה מעגל נשים, זה באיזשהו מקום מראה לך שהמחזוריות של החיים, שאת נמצאת בכל פעם במקום על הרצף של המעגל, וכשאת נפגשת עם נשים אחרות, הרי כולנו כולנו מתמודדות משחר הימים עם אותו הדבר, עם הרצון להיות שייכת, הרצון לקחת חלק, להשפיע. במעגל הכל בא לידי ביטוי.
  
  
• שבט הנשים ביחד זה עיגלול הכי נכון והכי מכיל. מה שאני מחפשת במעגל הזה… אני לפני שחליתי הייתי במרוץ חיים מטורף, אחרי שחליתי נהיה שקט דממה. הרבה דברים לא יכולתי לעשות, לא יכולתי לזוז, לא יכולתי לצפות במסכים. בשקט הזה כל הזמן דימיינתי מה אני הולכת לעשות בחיים. יצרתי לי חיים חדשים מתוך המחשבה. היה לי חשוב לדעת איך לעגל פינות, היו לי הרבה פינות שהייתי צריכה לעגל כדי שזה יקרה, אבל לא יצרתי מעגל משל עצמי.
  
  
• יש הרבה מעגלים בחיים ונפגשות עם חברות, אבל יש משהו מיוחד במעגל נשים שלא קורה לי כשאני נפגשת עם חברות. מרגישה שבמעגל, לכל אחת יש מקום, אני לא רבה על המקום שלי. הקול שלך ישמע, אם תבחרי בזה, זו הרגשה כל כך נוחה. הרבה פעמים אנחנו נאבקות על מקום, יש שלוש חברות, אניר וצה לדבר היא רוצה לדבר, כולן רוצות לדבר. במעגל אין את המאבק הזה.
  
  
• מעגל זה מבחינתי בית רגשי, עוברים עלינו כל כך הרבה דברים בחיים., להביא אותן לאנשהו, למקום שרגע אני אכיל את זה, זה הבית הרגשי. יש את הבדידות הזו שבעולם המודרני, כל אחד מתמודד. פתאום אנחנו יוצאות מהאני ומגלות סיפור קולקטיבי, אנחנו נפגשות ומגלות שהעולם הריגשי שלנו נורא משותף, זה גילוי מקסים ומנחם. אני יכולה לשמוע את עצמי מדוברת בקולות של כל כך הרבה נשים אחרות. זה קסם מטורף. גם כשבנות באות ואני אומרת להן, אפילו אם לא תדברי ולא תשתפי ולא יתאים לך, את תעברי תהליך, את תעבירי כל כך הרבה. אם מגיע אליך החפץ דיבור, אז לא כמו תפוח אדמה לוהט לזרוק אותו, אפשר שנייה להחזיק, שנייה לנשום, אני מבינה שאני לא רוצה לדבר, אבל יש לי רגע עם עצמי לפני.
  
  
• אל מעגל נשים הגעתי מתוך הצורך שלי בריפוי. הבעל שלי אומנם הוא החבר הכי טוב שלי, אבל הרגשתי שבשביל לדבר עם בעלי אני צריכה הרבה מלל ועדין לא אהיה תמיד מובנת. וחיפשתי מקום ואז מצאתי את המעגל נשים. זה היה מקום לריפוי, להרפות. ככל שאני עובדת עם נשים יותר, לכל אחת יש את מקום הריפוי שלה לעצמה, שהיא מרשה לעצמה להביא את עצמה באמת, היא מרפאה את עצמה באמת. וכך גיליתי את המרפאה שלי באחרים. לכל אחת מאיתנו יש את הצורך לקבל ואת הצורך לקבל.
  
  
• את אמרת משהו שנורא נגע בי. על הכנות, אני מרגישה שבמעגל זה מקום של כנות רדיקלית, בלתי מתפשרת, אני נורא אוהבת את זה. זה באמת לדבר את הדברים הלא מדוברים. כל כך הרבה דברים לא מדוברים. ולפעמים שאנחנו הולכות לטיפול א ריפי, זה כאילו משהו יותר אקטיבי. יש משהו בעצם ההתבוננות וההקשבה בתוך מעגל, שמאפשר לנו את המרחב והכלים ןלהתבונן ולהקשיב לעצמי. אני מתבוננת על משהו וכבר נוצרת תנועה ושינוי. זה לעבוד מתוך הרפייה אני רק מתבוננות על זה ומתחיל להיווצר שינוי. וזה מדהים.
  
  
• אני אקח רגע את ההתבוננות, ואגיד שמה שאנחנו זורקות למעגל כמנחות זה שאלות, אין לנו תשובות. בשונה מהנחייה רגילה. ותמיד השאלות שנוגעות בי הן שאלות שלא חשבתי עליהן, ולא חשבתי עליהן בדרך הזו. ופתאום מנחה שואלת אותי שאלה וזה כמו ללכת לחפש את הקלף ההשלכתי בתוכי. מה השאלה הזו מעוררת בי, איפה התשובה של החברה נוגעת בי. איפה התשובה שלך נוגעת בי, איפה ההדהוד בינינו.. אה' גם אני ככה. או מישהי שעשתה איזו דרך ופתאום נקודת המבט שלה נותנת לי אוויר, כל עוד זה לא בא כעצה מכבידה אלא משהו שנותן. זה כמו טריגר, יש שאלה שנשאלת, יש לי מקום לחשוב ולגלות אותה בתוכי.
  
  
• המקום של מעגל נשים, אישה, לא חושבת שחשבתי על זה אי פעם, לפני שנכחתי במעגל נשים. מה זה אומר לי? להיות אישה? לא שאלתי את השאלה הזו מעולם. עד גיל 38. באמת המקום, בעיני, המקום שמזמין אותך להסתכל פנימה והחוצה, להסתכל לעצמך ואז את החברות שלך בהקף של המעגל. זה הקסם בעיני.