מה שאני אוהבת במעגלים זה שלא מדברים "על הנושא" אלא לומדים אותו דרך סיפורי חיים, דרך פסיפס ההשתקפויות שלו בחיים של כל אחד מיושבי המעגל.
במעגל כולנו שווים, כולנו מקשיבים אחד לשני בסקרנות, כמו ילד שמקשיב לסיפור לפני השינה. ובאמת בכל מעגל יש חוויה חד פעמית לחלוטין שלעולם לא תוכל לחזור על עצמה, מרחב ייחודי שנוצר ומתגלה בנקודת זמן מסויימת, בהרכב אנשים מסויים, בהלך רוח מסויים – ולכן כל כך חמקמק לספר מהו מעגל הקשבה…
אז במקום לשאול מה זה, מומלץ פשוט לחוות ולהתמכר.
לצחוק כמו ילדים קטנים, לשתף, לרקוד, לשיר, לבכות, לשחק, להשתטות, להתחבר… להתרחב…