fbpx

הרבה פעמים אני אוהבת לשמוע אנשים סביבי מספרים על עצמם.
בדיבור, בכתב, בריקוד, בשירה, בצילום… לא משנה.
כשמי שמולי מספר לי עליו, אני לומדת דרכו עליי.


הרבה פעמים כשאני על אוטומאט, אני תופסת את עצמי נדחפת לשיחה, רוצה לספר משהו עליי, או על זווית הראייה שלי, אבל לאחרונה אני ממש מנסה להיות ערה לדחף הזה ולהרגיע אותו לפני שהוא קופץ. לזכור להיות בהקשבה נקייה וסקרנית. 


לרובנו, כולל אותי כמובן, יש נטייה לנסות להשתלב בשיחה בדיבור, במקום בהקשבה, ואני מנסה להכניס לאורך הזמן יותר מודעות אישית לנטייה הזו אצלי. 
זה מתחבר מבחינתי לאומנות שאילת שאלות, אני מנסה לפתח את היכולת לשאול בסקרנות, לשאול כדי להבין את מי שמולי, כי אני כבר יודעת שדרך מתנת ההקשבה – גם המספר מקבל מקום, ונראות, וקירבה, וגם אני מתפתחת ומשתנה, ולומדת להכיר אותי. 


כמו כשאנחנו קוראים ספרים… אני לא יכולה לשבת מול הספר ולספר לו עליי, אבל הוא כן משקף לי המון דברים בסיפור האישי שלי. 

 

.זה תרגול יומיומי

לילך בן דרור
לילך בן דרור

Latest posts by לילך בן דרור (see all)

סגירת תפריט
דילוג לתוכן