fbpx
דימוי גוף
dav

דימוי גוף

דימוי גוף…
אוףףף…
כשהחלטנו להביא את הנושא המורכב הזה למעגל ישר חשבתי על… בובות ברבי.
הן מסמלות עבורי את הקופסא הזו של דימוי חברתי תרבותי שכולא את רובנו בכלא של ביקורתיות עצמית במקרה הטוב, ועד כדי בחירה מרצון לחתוך בסכין מנתחים חלקים מגופנו במקרה הרע.
איך הגענו למצב הזה שבו כל אישה רביעית בישראל בוחרת לבצע בגופה ניתוח פלסטי?
ואיך להתעורר ולהתנער מהסיוט הזה, שגם אם לא בחרנו בו כבר תבוע בנו עד העצם?
איך הצליחו לשכנע אותנו שכל הנשים אמורות להיראות ולהתנהג באופן מסויים ומוגדר מאוד, ובאותה מידה בלתי ניתן להשגה?
אז המעגל נולד מתוך ההבנה כמה חשוב להיזכר שנשיות באה בהמון גדלים, גילאים, צבעים ומרקמים.
להחזיר לעצמנו את הזכות ליהנות מהגוף בלי לדרוש ממנו להתאים את עצמו לאיזשהו אידאל חיצוני שנכפה עליו.
חשבתן פעם איזו חוויה נסית היא החיים בתוך גוף, ועוד גוף אישה?
הגוף הזה שיודע לרקוד, לקפוץ, לחוש, לטעום, להרות, ללדת, להניק, לעשות אהבה, לנשום, ללטף, לחבק, להתמלא, להתרוקן, להיפצע, להחלים, לישון, להתעורר…
וואו איזו מתנה קיבלנו שהתגשמנו בגוף בשר ודם, לב וכליות, אצבעות ועיניים.
כמה חשוב להתבונן בדפוסי העלבון, הבושה והאשמה שלתוכם אנחנו מצמצמות את הגוף שלנו, ולבקש להמיר אותם בהודיה, חיבור ואהבה.

כל אהבה לטובה 

לילך בן דרור
לילך בן דרור

Latest posts by לילך בן דרור (see all)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן